חווית הפער

הרבה פעמים כשאנחנו לא מרוצים או לא מרגישים בנוח זה בגלל שאנחנו חווים פער - בגדול - פער בין המצוי לרצוי. בין איך שאנחנו רוצים שזה יהיה, או חושבים שזה צריך להיות, לבין איך שזה בפועל. בין הציפייה למציאות. העניין הוא שהחיים מורכבים. לכל דבר שאנחנו עושים יש כל מיני איכויות. יכול להיות שמחלקן נהיה מאוד מרוצים אבל בחלקן נחווה פער שיפריע לנו. לדוגמא, עבודה שאני מאוד נהנית לעשות מבחינה מקצועית - תוכן מעניין, אתגר, למידה וכד', אבל התגמול שאני מקבלת עליה לא מספק בעיני. אולי העבודה דווקא נורא משעממת, אבל האנשים מהממים. אולי דווקא השכר פצצה, אבל התוכן מרגיש לי חסר משמעות...

אז מה עושים עם פערים? קודם כל חשוב לזהות את הפער, להצליח להבין איפה יש מרחק בין איך שזה בפועל לבין איך הייתי רוצה שזה יהיה. את הפער אפשר לצמצם משני הכיוונים - אני יכולה לנסות לקרב את המצוי לכיוון הרצוי, אבל גם להפך. אני יכולה להתאים את הציפיות שלי ולקרב אותן למציאות. חשוב כמובן לשים לב שסבבה לי לעשות כזה דבר, ושהפשרה שזה מצריך ממני לא גדולה מדי. אחת הדרכים לבדוק את זה היא לשאול את עצמכם האם זו פשרה שתוכלו להסתדר איתה לאורך זמן. אם לא, אז לא כדאי... כל צעד לצמצום הפער יגדיל את שביעות הרצון.

ההסתכלות על פערים עוזרת לנו להתייחס לדברים שאנחנו לא מרוצים מהם בחיים שלנו באופן ענייני, מעשי ומקדם. גישור על פער מזכיר לנו שזה לא הכל או כלום, כן או לא, אלא קשת של צעדים שאפשר לעשות משני הכיוונים כדי לקצר ולקרב את המרחק.